התעוררות העוצמה בתרגול היוגה

בתרגול היוגה, עובדים עם אזורים חסומים או חסימות פוטנציאליות, אנו משנים את תנועת הגוף לקראת זרימה.

כדי שהזרימה תתרחש ותהיה חזקה ואחידה, אנו צריכים לשחרר את האזורים שיש בדרך כלל הצטלבויות ושם יכול להיווצר לחץ, חסימה. שם אנו לא מגיעים לעומק, עד הסוף אלא עובדים 50%-70% כאשר המטרה היא שחרור חסימות ולייצר חום ברמה הפיזית.

התנועה הדינאמית משפרת את זרימת הדם ואיפה שיש זרימת דם, יש הגברת זרימת אנרגיה ובעקבות זרימת הדם וחימום הגוף משיגים 2 תוצאות: 

  1. הגברת אפקט תרגול בגלל הגברת האנרגיה
  2. השגת תרגול בטיחותי יותר כי הגוף מחומם ולפגיעה סיכוי נמוך יותר מאשר כשהגוף קר.

הזמן הדרוש להתעוררות העוצמה הוא כרבע שעה בערך, זמן החימום משתנה מבחינת שעת היום ומבחינת העונה.

בבוקר הגוף נוקשה, החימום צריך להיות יותר אינטנסיבי, או לקחת יותר זמן מאשר בערב כי בערב הגוף מוכן יותר לעוצמה ולזרימה.

בקיץ- בגלל טמפרטורת הסביבה, אנו יכולים להגיע לזרימה ללא הכנה מוקדמת ההכנות מינימאליות.

בחורף- חלק נכבד מהשיעור הוא חימום אינטנסיבי.

ההכנה יוצרת קשר בין הגוף האנרגטי לגוף הפיזי, יוצרים אינטגרציה שהתרגול לא יהיה רק מכאני או רק מנטאלי. האזורים הנוקשים בגוף לא מעידים על בעיה פיזית אלא על חסימה או על חזרה אוטומטית לא מודעת המעידה על תגובות רגשיות.                                 

כאשר התגובות הרגשיות חוזרות על עצמן, נוצרת גרנדהה– חסימה שמתייצבת והופכת קבועה בתוך הגוף.

אם אנו עובדים רק באופן מכאני על האזור החסום, אנו משחררים לזמן מה את האזור, אך ההתניות הרגשיות אותן התניות רגשיות ושוב זה מצטבר והופך למשהו מוצק.

החום צריך להיות בתוך הגוף בלבד ולא להעלות לראש, הראש צריך להישאר קר, ממוקד.

האזורים החשובים ביותר לחימום מבחינת הכנה לתרגול חם- פרקי כפות הידיים, רגליים, פרקי צוואר מכיוון שהמרמות (נקודות התורפה), שנמצאות בפרקי כף היד והקרסוליים אחראיות על המצב הכללי של כל השרירים והגידים בגוף. אם אני עובדת על שחרור מרמות כפות רגליים וידיים, אני משנה את תכונות כל האיברים בגוף, כלומר, משפיעה על הנוקשות הכללית בכל הגוף ולא עבודה נקודתית בלבד.

אהבתם? מוזמנים לשתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם